פרשת נח 15

"התכנסו כל אומות העולם לראות איזה בקעה מחזקת להם ובסוף מצאו." (בראשית רבה לח,ו) וכשהגיעו לשם התחילו לחשוב ולדבר זה עם זה על רעיון לבנות עיר גדולה שבה יגורו כולם תמיד ביחד ולא יבנו הרבה ערים ויתפזרו כל אחד במקום אחר. ובתוך העיר יבנו  מגדל גבוה מאוד שמגיע "עד השמיים" – "וראשו בשמיים – גבוה הרבה … כי יש שמיים משמשין לשון אויר:  'אשר תעוף בשמיים' ובלשון משנה: 'מן הארץ עד שמי קורה' " והמגדל הענק הזה ישמש כפסל גדול שאליו כל העולם ישתחווה. "תניא ר' נתן אומר כולם לשם ע"ז נתכוונו" (סנהדרין קח.) "ובבראשית רבה לשם ע"ז נתכוונו, אמרו לא כל הימנו שיברור לו את העליונים בואו ונעשה עמו מלחמה … וזה אינו כמשמעו כי לא היו טיפשים לעשות מלחמה ממש, אלא המלחמה הזאת באמונה היתה לעבוד זולתו " (רד"ק יא,א). "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר – זאת היתה עצת שרי הדור להמליך את נמרוד על כל המין האנושי. נעשה לנו שֵם – עבודה זרה שתהיה במגדל ויֵצא בכל המין האנושי שֵם גובה מקומה וגודל עירה, באופן שתחשב אלוהי האלוהים אצל כל בני האדם ואליה ידרשו כולם" (ספורנו יא,ד).

וכדי לבנות את המגדל התחילו להכין לבנים במקום אבנים, מכיון שבארץ שנער אין סלעים אלא רק אדמה. את הלבנים הכינו מטיט עשוי מאדמה ומקש ולאחר שערבבו אותם ביחד, שמו אותם בתוך תבניות שיצא להם לבנים מרובעות, ואת הלבנים הללו חממו באש בכדי שיהיו לבנים חזקות וטובות ולא סתם בוץ, "והנה שרפו הלבנים עד שעמדו וזהו הבניין התקיף שלא ימס במים ולא באש " (אבע"ז יא,ג). את הלבנים שיצאו חיברו זו לזו ע"י טיט העשוי מחֵמר "והחֵמר – תחת טיט" (אבע"ז יא,ג) ובחמר גם השתמשו "לטוח הקיר." (רש"י יא,ג) "והיתה להם הלבנה לבניין במקום אבן כי אין אבנים בבבל, והחמר היה להם לחומר – החמר הוא טיט מגובל עפר במים, וחומר הוא המגובל מסיד ומחול במים, ושם לא היו להם אבנים שיהיו שורפין (לעשות) לסיד, והיה להם לבניינם החֵמר במקום החומר." (רד"ק יא,ג) וכך הם התחילו לבנות את המגדל גבוה גבוה ותכננו שכך כל העולם יעבדו לאותו פסל.

כשה' ראה שמכל ההתחברות הזאת של כולם יחד יוצא רק רע, ובמקום שיעשו דברים טובים כולם מתכננים כזה דבר נורא, ואפילו שה' נתן להם אפשרות לחזור בתשובה[1] הם לא חוזרים, ה' החליט שיהיה יותר טוב לפרק את החבורה הזאת. "ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת – כל טובה זו יש עמהן שעם אחד הם ושפה אחת לכולם, ודבר זה החלו לעשות… " (רש"י יא,ו) ואם ימשיכו לדבר כולם באותה שפה הם יוכלו להמשיך את כל התכנונים הרעים שתכננו. ולכן ה' ראה שאין ברירה אלא לפרק ולבלבל את החבורה הזאת,  שה' יעשה שיפסיקו לדבר באותה שפה וכך כל אחד לא יבין את שפת חברו, ויהיו מוכרחים להיפרד ולהתחלק לעמים שונים וממילא יתבטל הרעיון שכולם יעבדו לאותו פסל ענק. כ"כ חבל, תחשבו מה זה, כל העולם כולו ביחד חבורה אחת – מלא מלא אנשים! הם היו יכולים להיות כזאת חבורה נפלאה שמשתמשת בכח שלה לעשות המון מעשים טובים, אך לצערנו הם השתמשו בכח שלהם בצורה לא טובה ולכן לא היתה ברירה אלא לפזר אותם.

   "כי אמנם הביטול המפר עצת גויים ומניא מחשבות הוא המחלוקת הקורה ביניהם, אם לסיבת הדתות ואם לסיבת הלשונות. והנה אלה היו עם אחד בעניין הדת… ועם זה היו כולם מסכימים בלשון … אם כן אין מונע להם מהַשלים כוונתם, ותהיה אותה עבודה זרה

_________________________________________________________________________

[1] " ועתה לא יבצר וגו' אמר ר' אבאבר כהנא מלמד שפתח להן הקב"ה פתח של תשובה, שנאמר 'ועתה' אין ועתה אלא תשובה…" (בראשית רבה לח,ט)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s