פרשת נח 11

עכשיו שהיה מותר לכולם לאכול רק ירקות ולא בעלי חיים, מעכשיו כולם מותרים באכילת בשר. אבל בדבר אחד צריך להיזהר שלא לאכול אבר מן החי, קודם צריך להרוג את הבהמה ורק אח"כ מותר לאכול ממנה. וה' מצוה ומזהיר את נח ואת בניו שיזהרו מאוד מאוד לא לחזור ולחטוא ח"ו בחטא שפיכות דמים ולא להרוג איש את רעהו.

ולאחר שה' אמר לנח ולבניו את הדברים, ה' אמר להם שהוא כורת עמם ברית (= החלטה קבועה לתמיד) אִתם ועם כל הדורות הבאים שיוולדו מהם, ועם כל בעלי החיים למיניהם. שלא יהיה לעולם עוד מבול בארץ. וה' הראה להם סימן שבכל פעם שהאנשים יחטאו ויהיה צורך במבול, ה' יעשה את הסימן הזה והוא יַראה שאע"פ שאמור להיות מבול לא יהיה, אלא יהיה רק את הסימן, שיזכיר את הברית הקבועה שה' הבטיח לַעולם שלא יהיה מבול. אתם יודעים מה היה הסימן? הסימן היה קשת, ומאז בכל פעם שצריך להיות ח"ו מבול בגלל החטאים של האנשים, לא יהיה מבול אלא ה' יעשה שתֵראה קשת בענן וזה יהיה לזיכרון שלא יהיה מבול. ואתם יודעים ילדים שבאמת כשרואים קשת זה סימן לא כ"כ טוב, שזה סימן שהאנשים חוטאים והעולם היה צריך ח"ו להיחרב לולא הבטחת ה'. "ויאמר אלוקים לנח זאת אות הברית – ועליך ועל כיוצא בך להתעורר בהראותה, ולהעיר בני הדור לשוב להשכיל להיטיב " (ספורנו ח,יח).

 

 

מעשה נח וצניעותו של שם (ט, כ- כט)

דגשים: א. זהירות מלהסתכל בדבר שאיננו צנוע ב. לא להיסחף אחרי אנשים שמציעים עצות רעות[1].

לאחר שנח הקריב קרבנות וה' כרת עמו את הברית עם סימן הקשת, נח התחיל ליישב את האדמה – לבנות ולנטוע. אתם יודעים מה הדבר הראשון שנח נטע? כרם של גפנים, אתם יודעים שזה לא היה כ"כ טוב, נח היה צריך לבחור עץ אחר שבו יתחיל את הנטיעות הראשונות שאחר המבול. למה? כי מגפן יכולים לצאת גם כל מיני דברים לא כ"כ טובים, שהרי מענבים עושים יין ויש אנשים שסתם משתכרים מיין, ועושים אח"כ כשהם שיכורים כל מיני דברים לא טובים. ולכן היה עדיף שנח יבחר לנטוע איזה סוג של עץ אחר בהתחלה. " ויחל נח – מהו ויחל שנעשה חולין " (תנחומא ישן נח סד) "ויחל נח איש האדמה –נתחלל ונעשה חולין למה וייטע כרם? לא היה לו ליטע דבר אחר של תקנה?" (בראשית רבה לו,ג). אך זה מה שנח בחר ובאמת יצא מזה דבר לא טוב בסוף. ואתם יודעים ילדים שלפעמים אדם לא נזהר ממשהו  קטן שאיננו טוב  בהתחלה ואח"כ מהדבר

_________________________________________________________________________

[1] בספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים (עשין ב') כותב עניין נוסף הנלמד מפרשתנו:  "… מצוות עשה ואהבת לרעך כמוך … שנצטווינו בזה לחוס על כבוד חברו ולספר בשבחו כמו שהוא חושש על כבוד עצמו … ולא לחינם כתבה לנו התורה מעשה דנח: וישת וישכר ויתגל וגו' וירא חם וגו' ושם ויפת כיסו את ערוות אביהם, וגם סיפרה לנו התורה את הברכה שברכם נח ונתקיימה לבסוף, להראות לנו את גדולת המידה הזאת שצריך האדם לחפות על גנות חברו בכל כוחו כמו על של עצמו"

וברד"ק (ט,כ) מביא שני עניינים אחרים הנלמדים מפרשתנו : "האחד למה היה כנען וזרעו מקוללים כמו שראינו שהאבות היו מואסים ומרוחקים מאוד מלהתחתן עמהן כמו שציווה אברהם לעבדו, ויצחק ורבקה את יעקב … ועוד היה הסיפור הזה להזהיר על משתה היין ושלא לשגות בו כי הוא מפסיד הדעת "

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s